איך אלוהים עובד עם
האנושות
תקשור חי של קריון
באמצעות לי קרול
מנהטן, העיר ניו-יורק,
ניו-יורק
10 במארס, 2007
מאנגלית: סמדר ברגמן
כדי
לסייע לקורא, תקשור זה תוקשר מחדש [על-ידי לי וקריון] והוכנסו אליו תוספות שמטרתן
לספק הבנה ברורה אף יותר. לעתים קרובות השידור החי נושא עמו אנרגיה המכילה סוג של
תקשורת שחסר בדף המודפס. לכן, תיהנו ממסר מועצם זה שניתן במנהטן, ניו-יורק בתחילת
מארס, 2007.
ברכות
יקרים, אני קריון מהשירות המגנטי.
בלתי
אפשרי! יש שיאמרו שדבר שכזה אינו אפשרי, שאתם תתאספו במקום כגון זה ושבן אנוש ישב
בכיסא ופנימה תיכנסנה אנרגיות מהצד האחר של הצעיף. ובכן, איני מצפה שתאמינו. במקום
להאמין, מדוע שלא תחוו את ההוכחה? במקום זה, מדוע שלא תרגישו באהבה שזורמת אל תוך
מקום מתוק זה? במקום המילים, מדוע שלא תכבדו פשוט את העובדה שאלוהים נמצא כאן? ואז
למשך רגעים ספורים אלה של הוראה והסבר, אם אינכם שומעים דבר מלבד המוזיקה [המלחין
רוברט קוקסון מלווה את התקשור] ואת זמזום האדם שיושב כאן [לי קרול], אולי אכן
תתמלאו ברוח, ותדעו שזו אמת. האם תאפשרו לדבר להתרחש? האם תוכלו להשהות את האמונה במידה
שתאפשר לאח, לאחות, לדבר אל לבכם היום? האם תעשו זאת?
במקום
מתוק ובטוח זה, אתם יכולים לחשוב מחשבות כרצונכם, ולהשליך את הפחדים ~ השליכו
אותם, הניחו להם להיעלם. בכך עוסק המקום הזה היום, אפילו עבור אלה שלא מאמינים
שתקשור שכזה עשוי להתרחש. לכן, ספקן, האם זה בסדר שאהבת האלוהים תיכנס לכאן? תיגע
אולי בלבך? אנו יודעים מי נמצא כאן. ציפינו מהנוכחים כאן להגיע היום, אפילו אלה
שאמרו: "לא ידעתי בכלל שאגיע", או "הגעתי עם מישהו אחר". אומר
לכם, אין זה מקרה שאתם יושבים בכיסא, בני אדם יקרים ~ אין זה מקרה. בהחלט. משום
שמה שאתם נושאים אתכם ~ הרצונות שלכם, התשוקות שלכם, התסכולים שלכם ~ ידועים
לאלוהים.
מה
שבני האדם אינם מבינים הוא שהציוד הרוחני המצוי בידיכם מוכן לעזוב. אתם נולדתם עם
הדואליות, כפי שהשותף שלי סיפר לכם היום. אתם הובאתם אל הפלנטה הזאת בתוך אנרגיה
אפלה, אנרגיה שהיא למעשה מוטה כנגדכם. היא לא תעזור לכם למצוא את אלוהים או לגלות
את האלוהות הפנימית שלכם. היא לא תעזור לכם לראות את הבין-ממדיות. ולכן רבים מכם
אומרים: "ובכן, איני יודע מה לעשות. איך אוכל לגרום לדבר-מה להתרחש בחיי? אני
פשוט לא מבין. היכן אלוהים?" ולכן אומר לכם זאת, בני אדם יקרים, ואומר זאת
שוב, כל עוד יוכל השותף שלי לדבר. יש שלב אחד להתעלות, והוא השלב הראשון. על בן
האנוש לשבת ומתוך כוונה טהורה לדבר רק אל העצמי הגבוה שלו ולומר: "אלוהים
יקר, אמור לי את שעליי לדעת. אני מוכן להתחיל בתהליך". ואינכם צריכים כלל
לדעת מהו התהליך הזה! מדובר בכוונה לכך שדבר-מה מורכב יתחיל, ללא הצורך לדעת שום
דבר על "איך". אל תנסו לנתח יתר על המידה את הצעד הבא שלכם. מה דעתכם
פשוט לשבת ולאהוב את עצמכם? מה דעתכם על כך? אהבו את עצמכם! האם יש לכם את האומץ
להאמין שאולי אתם יצור מגן העדן? תמיד הייתם ותמיד תהיו. האם יש לכם את האומץ לכך?
האם זה מופרח מדי להאמין שאתם נצחיים?
אינכם
כאן רק לזמן מה, בני אנוש, אתם כאן לנצח! ועל הפלנטה הזאת, אתם מהלכים הנה והנה עד
אשר זה נגמר! זו עובדה נסתרת, יקירים... נסתרת לחלוטין. עליכם להבין שאמונה טהורה
דרושה, אשר יוצרת אנרגיה של אמונה שהיא כה חזקה שיום אחד אתם תתהו כיצד עשיתם זאת.
כל שעליכם לעשות הוא לדחוף את הדלת וכל אותם רובדי דנ"א עליהם דיבר השותף שלי
יופעלו בסדר וברצף שנכון עבורכם. אפשר שהמסע לא יהיה פשוט, אבל הדלת להתחלתו
פשוטה.
סקירת אור וחושך
אנו
עומדים לדון, פעם נוספת, בנושא האור והחושך. מעט כבר נאמר במה שאתם מכנים
"האומות המאוחדות" [שבוע קודם לכן ביקר לי ב"אומות המאוחדות"
ותקשר את קריון]. אתן סקירה זו כדי להתחיל, ואז אחליף מהלך ואנוע למשהו אחר. אבל
אני רוצה שתשמעו את זה: קיימת אי הבנה גדולה לגבי מהות האלוהים וכיצד הרוח עובדת
עם האנושות... אי הבנה גדולה.
המיתולוגיה
רוצה שתאמינו שאלוהים יושב על במה, מביט בכם, ומושך בחוטים. יש רעיון שאלוהים הוא
כה עוצמתי, שהוא יכול לעשות כל דבר לכדור הארץ, ואכן עושה זאת לעתים קרובות. ככלות
הכל, האם לא כך לימדו אתכם?
לכן,
ישנם אנשים שיזעקו ויאמרו: "אלוהים, מדוע אינך מרפא את הפלנטה הזאת? הבט
בקשיים, בצער, במוות, באומללות ובעצב הנורא: האמהות, האבות והילדים... מדוע אינך
יורד למטה ומסדר את הבלגן הזה?" וישנם אנשים שיאמרו גם: "זו הוכחה לכך
שאין אלוהים, שקיים כזה תוהו ובהו. אלוהים מעולם לא היה מניח לכך לקרות, אם היה
אלוהים", הם אומרים. אבל אתם אינכם יודעים כיצד אלוהים עובד עם האנושות ואילו
ידעתם, זה היה משנה את חייכם. אילו באמת ידעתם, הייתם מבינים כיצד אתם משתלבים סוף
סוף בתמונה של אלוהים. ולכן אני עומד לספר לכם שוב, ואולי אפילו להפתיע אתכם
בדבר-מה חדש.
הנה
ההנחה לניסוי הזה: אלוהים יכול לעבוד רק עם הפיסות והחלקים של האנושות שמאפשרים
בחירה חופשית של אור. הדלת דרכה עובר אלוהים היא הדלת המצויה בעצמי הגבוה של בן
האנוש אשר פותח אותה. זה מה שמשנה את מאזן האור והחושך על הפלנטה, ורק עם אותן
נקודות אור יכולה הרוח לעבוד, באמצעות בני האדם אשר רוטטים ברמה הגבוהה ביותר.
בחירה
חופשית אפוא היא מקודשת. אלה הם הכללים ואם הפלנטה בוחרת לכבות את האור ולהיכנס
לחשכה, אלוהים ייסוג. כך זה עובד, ואתם ידעתם זאת ועבדתם עם עובדה זו במשך עידנים
רבים. זו הדואליות שלכם. כאשר באתם, ידעתם זאת ברמות האינטואיטיביות של נשמתכם.
לכן, עידוד לפתוח את הדלת לאלוהים משמעו לאפשר לאור להיכנס, ואנו נדבר על כך בעוד
רגע, משום שאני יודע שאני דובר במעגלים.
הניחו
לי לומר לכם את הדבר הבא. אלוהים יכול לעבוד רק עם האור שיש לכם, אבל בעשרים השנים
האחרונות, אירע דבר-מה מדהים והוא שהאור עצמו השתנה. הוא עוצמתי יותר עכשיו והוא
בהיר יותר מכפי שהיה. לכן אף-על-פי שאפשר שמספר בני האדם שמאירים באורם לא השתנה,
האור עוצמתי יותר. הוא מגיע רחוק יותר ומשפיע על דברים רבים יותר. ודבר זה,
ידידיי, הוא ההגדרה של עידן חדש זה, ואתם מרגישים בכך, נכון?
מה
חשבתם כאשר שהארמגדון לא התרחש? מה אתם חושבים על המידע של בני המאיה לגבי שנת
2012? האם אינכם רואים את השינויים העומדים בפתח? האם אינכם יכולים להרגיש באנרגיה
שמשתנה מתחת לרגליכם? האם אינכם מודעים לכך שנסיגת מרקורי חמורה יותר עכשיו מכפי
שהייתה בפעם האחרונה? כמה מכם הרגישו בה? [נסיגת מרקורי ארעה לא מזמן.] אתם רגישים
יותר עכשיו לשינויים ברטט של מה שהפלנטות עושות סביבכם מכפי שהייתם בעבר, משום
שהפלנטה הזאת מתואמת הרבה יותר מכפי שהייתה אי פעם בעבר עם מערכת השמש עצמה ואתם
חלק ממנה. סיפרנו לכם על המגנטיות. סיפרנו לכם על מזג האוויר. מאז שנת 1989 סיפרנו
לכם על השינוי בתודעה. סיפרנו לכם על הילדים. וכל זה ניצב למולכם... מתרחש.
האור
בהיר יותר על הפלנטה מכפי שהיה אי פעם. מה שאתם רואים היום במה שאתם מכנים המזרח
התיכון קורה משום שהאור בהיר יותר. ואתם עשויים לומר: "מה שקורה שם לא נראה
בכלל כאור. איך יכול בכלל להיות אור במה שאנו רואים ~ כל המוות... והשנאה?"
הרשו לי לחזור ולומר לכם דבר-מה: כאשר האור מתחיל להאיר בדרך בהירה מאוד, הוא מאיר
דברים שהיו תמיד בחשכה. אז כדור הארץ יכול לראות בברור. ועצם ההתבוננות בדברים
הללו, משנה אותם. נכון, הפלנטה כלואה עכשיו, לא רק במחלוקת, אלא בחידה כיצד לפתור
דבר-מה שהיא לא ידעה כלל שקיים לפני חמש או שש שנים. האור בהיר. הוא מראה על איזה
דברים יש לעבוד, נכון? ודברים מסוימים עלולים להיות לא נעימים לעין ~ בני אדם עם
בני אדם, בוחרים בחשכה ובאור בהתאמה. אותם אזורים שמוארים עכשיו לעולם לא היו
משתנים אילולא האור. עוד אלף שנים היו חולפות ודבר לא היה משתנה.
זמן
זה לא עומד לרשותכם, עובדי אור. משום שפני הפלנטה הזאת מועדים לגל נוסף, לפרץ נוסף
של אנרגיה שתרטיט, פשוטו כמשמעו, את רשת הקריסטל בדרך שלא נראתה מזה 1,000 שנים או
יותר. כאשר האור מאיר אזורים חשוכים, אלה שרוצים להיוותר בחשכה מגיבים באופן
קשה... הם משתוללים ועושים כל שיידרש כדי לנסות ולהישאר בחשכה. כזו היא הדואליות
של האנושות.
קיימות
כמה תכונות שמתוכננות בדורות הבאים שרק הלמוריאנים הכירו. אתם נמצאים במעבר, ואתם
יודעים זאת. ולכן הרשו לנו לספר לכם שוב בדרך הפשוטה ביותר שאנו יכולים, את
המטפורה של המגדלור... כיצד אתם מעורבים, ומה אתם יכולים לעשות.
חזרה למטפורה של המגדלור
דמיינו
את המגדלור. הוא מעוגן על החוף והוא מאיר באורו כדי לעזור להנחות ספינות בים לנמל
בטוח. הוא מזהיר מפני זרמים מסוכנים, מפני הסלעים הנסתרים, ושם הוא יושב, מאיר.
באופן יסודי, שלושה סוגים של בני אדם רואים את האור או שלא רואים אותו. ואנו נשוב
ונדבר על כך ונשנה זאת מעט מהפעם האחרונה בה דיברנו על הנושא [באומות המאוחדות].
סוג
אחד של אדם נמצא בספינתו, אך לחדר הניווט של ספינתו אין חלונות. למעשה, הם מכוסים
בקרשים. הוא אינו רואה את המגדלור. הוא אינו סבור שהוא צריך לראותו, כיוון שהוא
חושב שהוא יודע הכל על האור. יש לו ספרים. יש לו מפות. יש לו את כל הכלים. הוא
אינו צריך לראות את האור החדש הזה שמאיר בדרך כה שונה. ולכן הוא סגר בקרשים את
החלונות שלו והוא עומד לנווט בעזרת המיתולוגיה וידע ההיסטוריה שבידיו ושבהם השתמש
בעבר. זה כל הדרוש לו... אתם יכולים לשאול אותו.
הסוג
השני אומר: "ובכן, אני מכיר את המיתולוגיה ויש לי את המפות שלי ואת המצפן שלי
ואני עומד לעשות כפי שעשתה הספינה הראשונה, אבל אולי אקלע לצרה, ולכן יש לי תריסים
שאני יכול לפתוח במהירות במידת הצורך. אז, אביט באור החדש. כך אני מחזיק בכל
הקלפים".
ויש
סוג שלישי שאומר: "אני באמת זקוק לאור הזה! אוציא את השמשות מחלונות חדר
הניווט שלי. אני רוצה להרגיש באור, אני רוצה לנשום אותו. אני עומד ללכת בעקבות
האור הזה".
עכשיו
בואו נחזור אחורה לרגע וננתח כמה מהדברים הללו ואת משמעותם. כמה מכם הבחינו שהדרך
בה עובדים הדברים השתנתה. התחושה שונה, בדומה לשחייה כנגד הזרם, היו שאמרו.
המדיטציה נראית שונה, והדברים לא עובדים כפי שעבדו בעבר. הניסיון להשיג שפע בחייכם
דומה לניסיון לתפוס פיות במעופן, היו שאמרו. המציאות הרוחנית לא עובדת כפי שנהגה
לעבוד. קשה למצוא שלווה.
הדברים
השתנו כיוון שאתם שיניתם את המציאות של הפלנטה בשנת 1987. המציאות לא תתאים למפות
הישנות, אתם מבינים? זה מקום בטוח כאן, ולכן אנו יכולים לדבר על זה. האדם אשר מכסה
בקרשים את חדר הניווט שלו ואומר: "יש לי את המפות, יש לי את המסורות, יש לי
את המיתולוגיה", אינו מאמין שמשהו השתנה. זאת אומרת, עד אשר הוא מוצא את עצמו
על הסלעים ואינו יכול לדבר כלל על כך. הוא מזועזע שהמפות לא עבדו עוד.
האנשים
שמשתמשים באור רק כאשר הם נקלעים לצרה מזועזעים אף הם, כיוון שכאשר הם מבינים שהם
נקלעו לצרה, הם על הסלעים גם כן. הם אפילו לא מבינים מהי סערה רוחנית. הגאות והשפל
שונים, הסלעים זזו, ואפילו האור השתנה... גם הנמל נמצא במקום אחר!
הנה
מה שאני רוצה לומר לכם בנושא זה: כל אותם אנשים מנסים לנווט בשלוש הדרכים השונות
הללו אהובים במידה שווה. הם משפחה, ואלוהים מכבד אותם. אך רובם ייכשלו. אין משמעות
הדבר שהם ימותו על הסלעים. משמעות הדבר פשוט שסלעי החיים עומדים בדרכם, כפי שעמדו
תמיד, ויקשה עליהם יותר לפתוח את חדרי הניווט שלהם ולראות סוף-סוף היכן נמצא האור.
ואמרנו זאת בעבר: תשעים אחוזים מאנשי כדור הארץ שייכים לשתי הקטיגוריות הראשונות
הללו. אתם יכולים להביט בהם, אתם יכולים לראות את הקשיים ואתם יכולים לראות את
הצער, הכאב והדרמה שבחייהם.
מה
בנוגע אליכם? לא הייתם כאן ולא הייתם קוראים את הדברים הללו אלמלא היה לכם חזון
כלשהו לגבי מהות האור, נכון? האם הייתם יושבים בכיסאות הללו, מאזינים או קוראים
זאת אילו לא כך היו פני הדברים? מאזין שאינו כאן, קורא, הנח לי לשאול אותך: מדוע
אתה מאזין או קורא את הדברים הללו? מהי הבחירה שלך? האם אתה חושב שאלוהים לא רואה
אותך שם? מסגרת הזמן שלך ושל האנשים למולם אני מדבר עכשיו אינה אותה מסגרת זמן. יש
אלפים מכם שאינם כאן עכשיו, אך אני יודע מי אתם, ברגע זה. זה מתרחש בהווה שלכם,
נכון?
לאיזו
משלוש הספינות אתם שייכים? האם גיליתם כבר בחייכם האישיים מה קורה כאשר אתם דוחפים
את הדלת ומאפשרים לאלוהים להיכנס? או האם אטמתם אותה בקרשים, ואתם עומדים לדבר אל
האלוהים בתנאים שלכם... בתנאי האנרגיה הישנה? ואם אלה אתם, אלה חיים קשים, נכון?
האם תהיתם מדוע הם כה קשים? האם לא יהיה נחמד להשליך את כל המשאות הללו? זוהי
הוראה בסיסית, והיא ניתנה בדרכים רבות מאוד במשך זמן רב מאוד במסרים שלי.
ואף-על-פי-כן, אני אומר לכם שוב שאחד הדברים שמתרחשים כאשר אתם הולכים בעקבות האור
הוא שהדברים הופכים לטובים בעיני נשמתכם. אתם זוכים בשלווה במקום בו לא הייתה
שלווה... אתם מפסיקים לשפוט. אתם מתחילים לחוש חמלה כלפי אלה שבעבר לא חשתם דבר
כלפיהם. אתם מתחילים להרהר אפילו באותם עניינים פוליטיים שבעבר לא נתתם עליהם
דעתכם כלל... משום שאתם מאוזנים יותר ומסוגלים לשמוע את שני הצדדים. שוב אינכם
חד-צדדיים. עכשיו, לכל הפחות אתם מקשיבים ומבינים את אלה אותם נהגתם לבקר.
אני
אומר לכם זאת, אנשים יקרים, שהאור של הפלנטה הזאת נברא על-ידי אלה שמסירים את
התריסים. אומר לכם עוד בעוד דקה. איך החיים האישיים שלכם? מה הייתם רוצים ללמוד
היום... מהימצאותכם במקום בטוח זה? האם הייתם רוצים לקחת מעט מהאנרגיה הזאת,
מהמתיקות המלאכית הזאת, אתכם הביתה? אני רוצה לומר לכם משהו שאפשר שאינכם מודעים
אליו. אתם הבאתם אנרגיה זו אתכם כאשר הגעתם, אבל עדיין לא הפעלתם אותה. אנרגיה
מיוחדת זו אינה קריון. זו האנרגיה של אחותכם או של אחיכם ~ שלכם. זה העצמי הגבוה
שאתם מרגישים עכשיו, לא את קריון. כל אחד מכם מחזיק בה. כה עוצמתי... בן האדם
במהותו האמיתית.
מה
בנוגע לאלה שבאו כדי להירפא? הרשו לי לדבר על כך לרגע. המרפאים הנמצאים בחדר, אתם
יודעים עכשיו שאינכם מרפאים אף אחד. במקום זה, אתם מאזנים אותם. והדבר תלוי באדם,
לבחון איזון זה ולעשות איתו כרצונו. יש שירפאו ויש לא ויש שיחוללו נסים ויש שלא.
כולכם יודעים זאת. ומה ההבדל בין האדם שירפא והאדם שלא? אני אומר לכם: זה האדם
שמחליט לחסום בקרשים את חדר הניווט ולומר: "ובכן, אפעל רק על פי מה שאני
יודע", הוא שלא יזכה לעולם בריפוי אמיתי. אולם, האדם שאומר בגלוי: "אני
רוצה לחוות את האור שבתוכי", הוא האדם שהבין שהדברים השתנו, ושמערכת היחסים
של האדם עם האלוהים השתנתה. זה האדם אשר יאמר: "אני רוצה אור שלא חוויתי
עדיין. איני רוצה לדאוג עוד. אני רוצה להיות מסוגל ללכת ממקום זה ולא להיות אפוף
חרדה. אני לא רוצה לדאוג עוד בנוגע לכסף, למערכות יחסים או לעבודה. אני רוצה לתת
משפע היקום לסובבים אותי. אני רוצה שהם יביטו בי ויאמרו: 'משהו באמת שונה
אצלך'".
אולי
זה מה שאתם אומרים היום? אם כן, הגעתם למקום הנכון! מאזין וקורא, הגעתם למקום
הנכון. זה בשבילכם. מדוע שלא תשבו שם לרגע ובאמת תקלטו את מה שאני אומר. יש לכם
אלוהות בתוככם. היא כצנצנת שממתינה להיפתח על-ידי הבחירה החופשית שלכם, ואם לא
תפתחו אותה, לא יהיו פתרונות כלל. אה, שום דבר רע לא יקרה. הצנצנת הזאת פשוט תיזרק
על-ידי הגלים כפי שנזרקה כל חייכם. אבל כאשר אתם פותחים את הצנצנת, החוצה יוצאת
האלוהות, שהיא אתם, ואתם מתחילים בתהליך של תקשורת אמיתית עם הרוח, ורוכשים חכמה
לשלוט בגלים.
כוח הרוח תלוי לחלוטין בבני האדם
הרשו
לי לומר לכם שוב: אתם השולטים בגלי האנרגיה החדשה הזאת, וזה שוני גדול ממה שהיה
בעבר. אתם השולטים בגורל שלכם, בדרמה שלכם או בהיעדר הדרמה, אם תבחרו... בצער או
בריפוי שלכם. ההתגלות ברורה והיא זו: אלוהים אינו יכול לעשות דבר מבלי שבני האדם
יפתחו את הדלת ויחשפו את האור. יותר מאשר סתם רצון חופשי, אנו אומרים לכם שכאשר
אתם דוחפים את הדלת הזאת כדי שתוכלו לעזור לעצמכם על הפלנטה הזאת, מה שמתרחש הוא
שבצד האחר של הצעיף מתרחשת גם כן דחיפה. והאור חודר מבעד לחרך שבצעיף והוא הופך
לאור של כדור הארץ... והחלק שאלוהים נראה דרכו ועובד דרכו.
אם
אתם רוצים לדעת מי הוא אלוהים על הפלנטה, זהו אוסף של עובדי אור שיושבים כאן
ושמאזינים או שקוראים זאת, שמאפשרים לאור לזהור מבעד לדלת ואל הפלנטה. וזה הכלי
היחיד שיש לאלוהים ושבעזרתו ניתן לשנות את הפלנטה. מה אתם מרגישים בקשר לכך? אז
אלוהים לא יושב על כס מלכות ומשחק עם בני האדם, בוחש באור ובחושך. במקום זה,
אלוהים ממתין לבחירה החופשית של נקודות אור של עובדי האור של הפלנטה שיפתחו את
הדלתות הבחירה החופשית שלהם.
כאשר
אתם פותחים דלת זו של כוונה טהורה, האור זורם החוצה... וזה האור של כדור הארץ,
והאור היחיד שאלוהים יכול להשתמש בו. פחות ממחצית של אחוז אחד מכם צריך לקבל החלטה
זו כדי שהשלום על כדור הארץ יהפוך למציאות. אני אומר לכם שוב שהאור שאתם נושאים
חזק יותר מכל חשכה על הפלנטה. הוא פעיל. אין חשכה כאשר אור כלשהו נמצא. האם שמתם
לב לכך? תפיסת החשכה עצמה עוזבת כאשר גפרור אחד ניצת. זו העוצמה שיש לכם, לאפשר לאלוהים
לבוא לכדור הארץ.
עכשיו,
בואו נדבר על הברור מאליו. מסר מתוקשר זה מוגש לכם. מה מעניק לרוח את היכולת לבוא
אל מקום זה ולדבר אליכם בחופשיות על הדברים הללו? מה הדבר שמאפשר לרוח לנוע דרך
מקום זה ולגעת בכם ובלבכם? אתם הסיבה, משום שאתם יושבים כאן במקום זה המכונה
מנהטן, משום שאתם פתחתם דלת. זה שער קטן, אבל על-ידי האפשור שלכם, על-ידי הבחירה
החופשית שלכם להקשיב למילות הרוח, אתם מאפשרים לאור לזרום אל הפלנטה. כאשר הדלת
נפתחת, האור זוהר במידה רבה. ואם ברצונכם להשאיר את הדלת פתוחה, זה קל. פשוט אל
תסגרו את לבכם. אל תאפשרו לפחד לשלוט במה שאתם עושים.... אל תפחדו מאהבת האלוהים.
אני
עומד לפנות אל היושבים למולי עכשיו. אה, אחים ואחיות, שוב אני יודע מי אתם. אני
יודע מה עברתם ואני יודע מה אתם
עוברים עכשיו. אני מייצג את קריון, קבוצה שהכרתם בשמות רבים במשך העידנים ובשפות
רבות. אני העוזר של הפלנטה. אני ניצב בשער הלידה והמוות שלכם. אני ידוע בשמות
רבים, אך אני מאהב האנושות. האם לא יהיה זה זמן טוב לשנות את האמונה שלכם. האם
אפשר שאמת בדבר? האם ייתכן והדבר אכן קורה? האם ראוי שתבחנו זאת בתוך לבכם?
יש
שבאו לשם ריפוי שאינם יודעים זאת כלל היום. אני סופר ארבעה מכם אשר יעזבו שונים
מכפי שבאו ואתם יודעים מי אתם. לכן הגעתם. עכשיו ישנם חמישה.
וכך,
עובדי אור, האם תוכלו לחגוג עם אלה שנרפאו היום? האם תוכלו לומר ברכות לעצמכם,
בשקט בלבכם: "תודה לך, רוח, על שאת אוהבת אותנו כל-כך". הנה מה שאני
אומר: תודה לכם, בני אנוש, על החמלה שאפשרה למצויים בקרבכם למצוא את החכמה לשמה
באו. חמישה שנרפאו, ולא כולם באופן פיזי. יש שלבם הוא שנרפא. אפילו התחולל כאן
"ריפוי העבר". אתם יודעים מי אתם, יקירים. ואני אומר לכם, אינכם צריכים
עוד להתעורר בחרדה, משום שאלוהים אתכם. אלה שאהבתם ושאבדתם צועדים במעברים כאן, אך
כה רבים מכם אינם יודעים זאת כלל. דרכי הפעולה מדהימות ואתם אינכם יודעים זאת כלל.
אתם מוגבלים בראייתכם, אבל לא במה שאתם יכולים להרגיש, או בחכמה שאתם נושאים.
וכך
הוא שהלילה הזה באתי עם מידע זה, פעם נוספת, בנוגע לאור ולחושך. וכך הוא שפעם
נוספת באתי כדי לגלות כיצד אלוהים עובד עם האנושות. וכך הוא, שבאתי פעם נוספת
לרחוץ את כפות רגליכם ולומר לכם שאני אראה אתכם שנית. וכאשר אראה אתכם, נדבר על
היום הזה ונמזג את האנרגיות שלנו כפי שעשינו פעמים כה רבות בעבר, למוריאנים.
וכך
הוא.
קריון
