תודעת המשיח בעידן החדש
תקשורים מאת ישוע
מאת פמלה קריב
קראו ביקורת
ממגזין "חיים אחרים" ~ גיליון 143 ~ אוגוסט 2008
קראו קטע מהספר:
עוצמת התודעה שלכם
ידידים יקרים, אני בא לדבר היום עם כולכם. אתם
כה מוכרים לי! אינכם יודעים עד כמה אני מכיר אתכם. אני איתכם לעתים קרובות כיוון
שלבי קשור אליכם. אני רואה את הכאב שלכם, אני עד לשמחה, לדאגות ולסבל שלכם. והייתי
רוצה כל-כך לספר לכם על העוצמה ששוכנת בכם, על עוצמת התודעה שלכם, עוצמת ישותכם,
עוצמת נשמתכם.
לעתים קרובות מדי אתם מחפשים אחר פתרונות
חיצוניים. אך ברגע שאתם מאמצים פתרונות אלה אל חיקכם, הם מתחילים להיעלם. הבינו
שאתם מרכז ישותכם, השמש של היקום שלכם. כיוון התודעה שלכם והדבר שאליו היא מכווננת
הוא שיקבע את הרגשתכם, את אופן חשיבתכם, את אופן פעולתכם. אתם מכוונים את הדברים
הללו מתוך מקום עמוק בתוככם, כשמש השולחת את קרניה כלפי חוץ. אם אתם מאמינים שיש
היבטים שלכם שאל לה לשמש הזאת להאיר באמצעות קרניה, שישנם דברים שהשמש אינה אמורה
לחמם בקרניה, כל אדם ודבר שאתם פוגשים סביבכם יאמת את האמונה הזאת.
במידה שווה, אתם יכולים לקבל עזרה או עצה מאדם
אחר רק אם אתם מאפשרים לשמש שלכם להאיר באורה את ההיבט הזקוק לעזרה. ההחלטה תמיד
בידכם, האם להוציא היבט זה אל האור ולפתוח את הדלת. אף אחד אינו יכול לאלץ אתכם לעשות
זאת. לכן, אף אחד אינו יכול לעזור לכם, אם אינכם מאפשרים לעצמכם לקבל עזרה (והדבר
נכון לגבי עזרה ארצית, כמו גם עזרה מהצד שמעבר).
האמונות שלכם גורמות לכם לחשוב שאין לכם את הכוח
למצוא את דרככם, לשוב ולהרגיש בייעוד שלכם. אמונות אלה קשורות לעבר שבו הלכתם לאיבוד
למשך זמן רב מאוד. אני מדבר כאן בעיקר על עבר שהתרחש כאן על כדור הארץ, עבר של
חיים ארציים רבים שבהם חוויתם חשכה רבה.
ההיסטוריה הזאת לא הייתה חסרת משמעות. זו
היסטוריה שבה היה עליכם להתעמת עם פחד רב ושבה הפחד האפיל על השמש הפנימית שלכם.
אך כעת כולכם מתעוררים לאיטכם. חלקים מכם כבר נמצאים שוב באור, אך ישנם היבטים
רבים ששרויים עדיין בחשכה, שהפחד וחוסר הביטחון שלכם מאפילים עליהם.
אתם יכולים להשוות חשכה פנימית זו לילד שהלך
לאיבוד. חלק מנשמתכם הוא כילד שהלך לאיבוד. הוא איבד את דרכו בעבר מלא כאב. אך
העבר אינו דבר קבוע. הזמן הוא אשליה במידה מסוימת. דבר אינו הולך לאיבוד לנצח, אין
דלתות סגורות. את הילד האבוד שבתוככם ניתן לשוב ולזמן. אתם ההורה שלו, אתם האדם
היחיד שיכול להוקיר ילד זה, שיכול לחממו ולהחזירו לחיים. וכוונתי לחיים אמיתיים,
אתם שכחתם כיצד לחיות. אתם יודעים היטב כיצד לשרוד, אך חיים אמיתיים הם זוהרים,
רבי השראה ומאושרים הרבה יותר.
הילד הפנימי שלכם הוא בדיוק אותו חלק שהלך
לאיבוד, אשר מסוגל לעשות זאת באופן הטוב ביותר. הוא הלך לאיבוד במבוכי העבר, אבד
באירועים רבים שהיו טראומתיים לתודעה. בכל הזמן הזה שבו התגלגלתם כאן על כדור
הארץ, ברמת הנשמה התפתחתם כפי שילדים מתפתחים מילדות לבגרות. במובן זה, באתם לכדור
הארץ כילדים, חוויתם חוויות רבות, וחוויות רבות לא הובנו לגמרי. כעת מגיעה לסופה
תקופת זמן מסוימת בהיסטוריה שלכם, מחזור מסוים בהתפתחות שלכם, והגיע הזמן להתעלות
מעל לחוויות שלא הובנו, לגדול ולהפוך להורה. הגיע הזמן שתהיו אב ואם לילד הפנימי
שלכם. ולכך אני מתכוון בבואי לדבר איתכם על עוצמת התודעה שלכם – על הכוח שלכם
להתעלות מעל לילד הפנימי הפצוע.
הילד שבכם הוא קורבן של התנסויות רבות שלא
הובנו. אני אומר לכם שאת הפצע הפנימי העמוק ביותר ניתן להשוות באופן המוצלח ביותר
למצבו הרגשי של ילד נטוש. הילד הופרד בדרך כלשהי מהביטחון והאהבה של הבית והוא
אינו יודע מדוע ובשל מה. קיים בכם ילד שחסר מסגרת התייחסות שתאפשר לו להבין. כאב
זה מתקשר לנקודה מרוחקת בזמן בה נפרדתם ממצב האחדות והתחלתם במסע שלכם כנשמה
אינדיבידואלית (מסע זה יתואר בתקשור הבא: "כאב הלידה הקוסמית").
בנקודה מסוימת תבינו שבחרתם לצאת למסע זה והייתה
זו פעולה של בריאה אלוהית אמיתית. הכאב העמוק שחשתם כאשר התחלתם את מסעכם לבד, את
מסע ההתנסות שלכם, כאב עמוק זה היה באותו זמן אקט גדול של בריאה. משום שכאשר
ניתקתם את עצמכם כנשמות מהשלם הגדול, מהאלוהים, האם והאב, אפשרתם לעצמכם לגלות,
לחוות ולהרגיש דברים רבים. במצב הנוכחי של המסע שלכם אשר בו קיים עדיין כאב פנימי
רב, קשה להבין מהי המשמעות הסופית של אותו מסע הביתה. אך אני רוצה להבטיח לכם שאתם
ישויות אור נפלאות, בעלות אומץ ואמון רב בבורא, אחרת לעולם לא הייתם מתחילים במסע.
ברצוני להזכיר לכם את אותו ניצוץ של אומץ, יצירתיות ואור שקיים בכם. הרגישו בניצוץ
זה עתה בלבכם, שובו והתחברו אליו. דעו שיש בכוחכם להניח לילד הפנימי לחזור לחיים
ולאפשר לו לשיר ולשחק. באמצעות ההתייחסות אל החשכה הפנימית שלכם כאל קריאתו של ילד
אבוד, אני מציע לכם נקודת מבט שמזמינה אתכם להוקיר ולאהוב את עצמכם כהורה שאתם.
בתחילת המסע שלכם כנשמה, הופקד בידכם ילד אבוד
ונטוש, שנותר לבדו בחשכה. היה זה אתגר להתמודד עם חלק רגשי זה שלכם, המייצג את
ההיבט החיוני והגולמי ביותר שלכם, את פרץ החיים עצמם. ובסוף המסע שלכם, בסוף מחזור
תקופות החיים הזה, אתם תאחזו ביד הילד הפנימי שלכם ותראו כיצד הוא מקרין אליכם
שמחה, הנאה ותודעה רבת השראה. הוא ירגיש בטוח שוב ויכול עקב כך להפגין שנית את
האוצר האמיתי שלו – את יכולתו להרגיש בעוצמה ולחיות את החיים במלואם. כדי להגיע
למקום זה, הוא זקוק לאדם בוגר אשר יאחז בידו, יוקיר אותו ויגרום לו לבטוח. וזוהי
משימתכם, להיות הורה ומגן לילד הפנימי. ילד זה גרם לכם כאב, הוא אשר נושא את
הטראומות הרגשיות שלכם, אך בו בזמן, הוא מחזיק בהבטחה הגדולה ביותר – להיות מקור
האהבה, השמחה והיצירתיות הגדול ביותר שלכם.
זמן זה הגיע. בשלב זה בהיסטוריה שלכם, הגיע הזמן
לאסוף ולשלב את החלקים האבודים שלכם. הגיע זמנכם להפוך לשמש המרכזית שהיא מהותכם.
כאשר אתם תובעים לעצמכם מחדש את עוצמת התודעה שלכם, אינכם רק שבים למצב ששרר קודם
שהתחלתם במסע שלכם, אתם בוראים מציאות חדשה או רמת תודעה חדשה לגמרי. תחושת ההכרה
באלוהות שלכם היא תחושת השיבה הביתה, היא מעירה בכם זיכרונות ישנים של אחדות
והרמוניה מאושרות. אולם עכשיו, בפעם הראשונה, אתם תולידו תחושת אחדות הנובעת אך
ורק מתודעתכם, שעה שאתם מצויים במציאות חומרית. אתם תגלמו את האלוהים על כדור
הארץ. אתם תשובו למהותכם האלוהית, מבלי לוותר על האינדיבידואליות ועל הצורה
החומרית שלכם. זהו נס העידן החדש, להיות אחד וכאחד, להיות תודעה אינדיבידואלית
ייחודית ובו-בזמן להיות מאוחדים עם השלם.
כתבו ביקורת או המליצו לקוראים:
קראתם
את הספר ואתם רוצים להמליץ, להביע ביקורת או דעה? אתם מוזמנים לשלוח לי את דעתכם.
דבריכם
יפורסמו כאן לתועלת הקוראים. אנא שימו לב לנקודות הבאות:
*
כתבו בתמציתיות.
* היו עניינים.
* אנא הימנעו משימוש בשפה לא יפה.
זכרו
שבשליחת המייל אתם מעניקים את הסכמתכם לפרסום הדברים, תוך ציון שם פרטי בלבד וללא
פרטים מזהים אחרים,
גם
כתובת המייל שלכם לא תפורסם!
אני מודה לכם על הזמן והמאמץ שהשקעתם בכתיבה. לשליחת ההמלצה/הביקורת לחצו על
הקישור לכתובת המייל שלי.
תודה,
סמדר